סבוריאה היא מחלת עור נפוצה מאוד הגורמת לפריחה. עורם של הסובלים ממנה נוטה להיות אדמדם, בעל מראה נפוח ושמנוני ולעיתים נוצר קרום קשקשי לבן או צהבהב על העור. הפריחה עשויה להופיע ביותר מאזור אחד על הגוף, לגרום לגירוד ולעקצוץ.
יש להבדיל בין שני סוגים של סבוריאה דרמטיטיס:
- סבוריאה המופיעה בקרב תינוקות.
- סבוריאה המופיעה בקרב מתבגרים ומבוגרים.
סבוריאה דרמטיטיס בגיל הינקות
תינוקות לרוב יפתחו סבוריאה מסוג Cradle cap, שתסמיניה הם אזורים קשקשיים על הקרקפת. הקשקשים נוטים להיות צהובים ושמנוניים ולכסות אזורים נרחבים של הקרקפת, אך עם הזמן הם הופכים גבשושיים וקלים להסרה. אצל תינוקות, סבוריאה דרמטיטיס עשויה להופיע גם על הפנים, בדרך כלל על העפעפיים, סביב האף, או על אוזני התינוק. Cradle cap אינו מזיק וחולף תוך מספר חודשים גם ללא טיפול. רופא עור עשוי להמליץ לחפוף את קרקפתו של התינוק מדי יום עם שמפו לתינוקות, להבריש בעדינות את הקשקשים וכשהם מתחילים להתרכך, למרוח משחה מתאימה על העור.
תינוקות עשויים לפתח סבוריאה דרמטיטיס באזור החיתול, מה שעלול להיחשב בטעות לתפרחת חיתולים, או במקומות אחרים. רופא עור יכול ללתת מרשם למשחה אותה יש למרוח על עורו של התינוק, אך התופעה חולפת בכל מקרה תוך שישה חודשים עד שנה.
סבוריאה דרמטיטיס – מתבגרים ומבוגרים
בקרב מבוגרים, סבוריאה דרמטיטיס היא מחלה ארוכת טווח ולעיתים אף כרונית. היא מתפרצת כאשר מזג האוויר הופך קר ויבש, ויכולה להיות מושפעת גם ממתח נפשי.
החוקרים עדיין לומדים מה גורם למחלת העור הנפוצה. נראה כי הסיבות מורכבות והגורמים רבים, ביניהם ניתן לכלול את השמרים אשר חיים על עורנו, הגנים שלנו, אורח חיים ושהות באקלים קר ויבש, מתח ומצב בריאותי כללי. בכל מקרה, המחלה אינה נגרמת על ידי היגיינה אישית ירודה, לא מדובר באלרגיה ולמרות אי הנוחות שהיא גורמת, היא אינה מסוכנת או מזיקה.
הסיכון לפתח סבוריאה דרמטיטיס עולה במקרים בהם מתקיימים מצבים בריאותיים מסוימים, כמו HIV (כ -85% מהאנשים הנגועים ב- HIV מפתחים סבוריאה דרמטיטיס), אקנה, רוזציאה או פסוריאזיס, מחלת פרקינסון, אפילפסיה, שבץ או התקף לב (בעבר), אלכוהוליזם, דיכאון ו/או הפרעת אכילה. אנשים הנוטלים תרופות כמו ליתיום ואינטרפרון הם בעלי סיכון מוגבר לפתח סבוריאה דרמטיטיס.
סימפטומים:
- כתמים קשקשיים על העור
- העור מתחת לכתמים הוא אדמדם
- הקשקשים נראים שמנוניים או לחים, מתקלפים ונוטים להיות בצבע צהבהב עד לבן
- העור עלול לגרד או לעקצץ, במיוחד על הקרקפת ובתעלת האוזן
האזורים בהם מופיעה סבוריאה:
הקרקפת, האוזניים (סביב ובתעלת האוזן), הגבות (העור תחתיהן), מרכז הפנים, העפעפיים, החזה עליון, הגב עליון, בתי השחי ואיברי מין.
אבחון:
אם אתם חוששים שלקיתם בסבוריאה דרמטיטיס, יש לראות רופא עור כדי לשלול תופעות עוריות אחרות כמו פסוריאזיס, אקזמה או תגובה אלרגית. כל אחת מהתופעות הללו דורשת טיפול שונה.
רופא עור מאבחן סבוריאה דרמטיטיס על ידי סקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל ובחינת העור והפריחה מקרוב. במקרים מסוימים סבוריאה דרמטיטיס היא סימן למחלה או מצב בריאותי סמוי. אם רופא העור חושד שזהו המקרה, הוא יפנה אתכם לבדיקות רפואיות נוספות.
טיפול:
סבוריאה דרמטיטיס אינה ניתנת לריפוי מוחלט, אך הטיפול עשוי לרפא ולהסיר קשקשים, למנוע זיהום של העור ולהפחית את הנפיחות והגרד. סוג הטיפול ייקבע לפי גילו של המטופל, מיקום הסבוריאה ומידת החומרה שלה.
בחלק מהמקרים, סבוריאה דרמטיטיס מחלימה עצמאית ללא טיפול. ברוב המקרים, היא נעלמת ומתפרצת במשך שנים ללא התראה.
טיפים והמלצות:
- מומלץ להשתמש בשמפו לטיפול בקשקשים במקרים של סבוריאה באזור הקרקפת.
- לטיפוח העור, יש להשתמש בסבון נטול קרם לחות המכיל 2% pyrithione zinc. מומלץ להשתמש בסבון המכיל זפת פחם או סבונים אחרים שנרשמו על ידי רופא העור.
- וזלין אינו מומלץ במקרי סבוריאה דרמטיטיס. השימוש בו נוטה להחמיר את המצב.
- רופאי עור ממליצים לרחוץ את העור מדי יום ולמרוח קרם לחות לאחר כל רחצה.
- ניתן למרוח קרם לריכוך קשקשים המכיל חומצה סליצילית וגופרית או זפת פחם. יש לעקוב אחר ההוראות הרשומות על המוצר.
- אם למרות הטיפול ושגרת הטיפוח אין הקלה או שיפור במצב, יש לפנות שוב לרופא עור.