הזעת יתר

הגוף שלנו מפריש זיעה, זוהי פעולה חיונית שמטרתה לצנן את הגוף ולמנוע התחממות יתר. עם זאת, ייתכן מצב שבו הגוף מפריש זיעה גם בזמן שהוא אינו זקוק לקירור. במקרה כזה, מדובר בהזעת יתר – מצב רפואי הגורם לאי־נוחות. המילה "hyperhidrosis" פירושה יותר מדי הזעה.

סימנים של הזעת יתר הם זיעה שאינה תלויה במאמץ ומתעוררת גם במצבי מנוחה, עור לח ורטוב שנשאר כזה לאורך זמן ולעיתים הופך רך, לבן, ומתקלף באזורים מסוימים. בחלקי הגוף בהם קיימת הזעה תכופה נוצרות לעיתים דלקות עור.

אנשים רבים הסובלים מהזעת יתר באזור אחד או שניים כשלרוב מדובר בכפות הידיים, הרגליים, בתי השחי או הראש. לפעמים הגוף נשאר יבש חוץ מאזורים מסוימים. הזעת יתר עלולה להפריע לפעילויות היומיומיות, למשל – הזעה בכפות הידיים עלולה לגרום לקושי לפתוח דלתות או להשתמש במחשב. זיעה בבתי השחי גורמת לסימני זיעה על הבגדים והעור הלח עלול לפתח דלקות.

הזעת יתר עלולה לגרום למבוכה או לחרדה. תלמידים עלולים להימנע מהרמת יד במהלך שיעור, ממפגשים חברתיים וכדומה. מבוגרים ינסו להסתיר את כתמי הזיעה על ידי לבישת שכבות של בגדים או החלפות חולצות רבות במהלך היום.

קיימים שני סוגים של הזעת יתר:  

הזעת יתר ראשונית, המשפיעה על אזור אחד או יותר בגוף: בתי השחי, הידיים, הרגליים והמצח. ההזעה היא משני צידי הגוף באותה המידה. הזעה עשויה להתחיל מייד לאחר שהאדם מתעורר, אך ברוב המקרים לא נבחין בסדינים לחים או בבגדים רטובים. סוג זה של הזעה מתרחש לעיתים קרובות והוא נפוץ יותר אצל ילדים ומתבגרים. רוב האנשים הלוקים במצב רפואי זה הם בריאים.

הזעת יתר משנית נובעת מסיבה מסוימת, כמו מצב רפואי או תופעת לוואי של נטילת תרופה או תוסף מזון. מצבים רפואיים שיכולים לגרום להזעה מופרזת: סוכרת, כוויות קור, שיגדון (גאוט), פציעה, גיל המעבר, השמנה, יתר לחץ דם או גידול סרטני. אדם הסובל מהזעת יתר משנית יבחין כי כל הגוף מזיע יתר על המידה, אם כי לעיתים רק חלקים של הגוף יזיעו.  

גורמים וקבוצות סיכון

קשה לומר כמה אנשים סובלים מהזעת יתר. רבים מהם אינם ניגשים לרופא כתוצאה ממבוכה או מתוך חוסר מודעות. על פי הערכות, מדובר בכשלושה אחוזים מכלל האוכלוסייה. עבור אנשים רבים, התופעה מתחילה בילדות או בנעורים. רופאי עור מאמינים כי קיימים יותר ילדים ובני נוער במצב הזה מאשר מאובחנים. נשים נוטות להזיע יתר על המידה במהלך גיל המעבר, כתוצאה מגלי חום.

אבחון

כדי לאבחן מצב זה, רופא העור יבדוק את החולה ויבחן אזורים מסוימים בגוף המזיעים יתר על המידה, זאת לצד שאלות ספציפיות מאוד. חלק מהחולים יידרשו לבצע בדיקה בשם 'מבחן הזיעה' – ציפוי חלק מהעור באבקה ההופכת סגולה כאשר העור נעשה לח. כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות. הטיפול תלוי בסוג ההזעה ובאזור המיוזע, וכן בבריאותו הכללית של המטופל.

סוגי הטיפול המוצעים כיום:

אנטיפרספירנט

מצרך שאינו יקר ובעל יעילות גבוהה כאשר הוא מיושם לפי ההוראות. רופא העור עשוי להמליץ על אנטיפרספירנט רגיל או קליני. חלק מהחולים זקוקים לאנטיפרספרינט חזק יותר וניתן לקבל מרשם לרכישתו. את האנטיפרספירנט מורחים על בתי השחי, הידיים, הרגליים או השיער. בעת הזעה, חלקיקי החומר נמשכים לבלוטות הזיעה וחוסמים אותן. כאשר הגוף מרגיש כי בלוטות הזיעה חסומות, הוא מאותת להפסיק לייצר זיעה כה רבה.

תופעות לוואי: ייתכנו צריבה או גירוי. אם אלה מתרחשים, הכרחי לעדכן את הרופא. שינוי אופן השימוש בחומר עשוי להפחית את תופעות הלוואי. חלק מהחולים חוששים כי שימוש באנטיפרספירנט יכול לגרום לסרטן השד או לאלצהיימר. עד כה, לא נמצאו ראיות לקשר בין מחלות אלו.

יונטופורוזיס (Iontophoresis)

טיפול המיועד לגפיים ומתבצע בבית. המטופל טובל את הידיים / הרגליים בכלי רדוד מלא מי ברז והמכשיר שולח זרם חשמלי נמוך דרך המים. הזרם החשמלי סוגר את בלוטות הזיעה באופן זמני. רוב האנשים צריכים שישה עד עשרה טיפולים להשגת תוצאות, כשכל טיפול נמשך בין עשרים לארבעים דקות. חלק מהחולים מקבלים גם מרשם לתרופה שהם מוסיפים למי השתייה. תופעות לוואי: מטופלים עלולים לחוש אי נוחות במהלך הטיפול או לסבול מעור יבש ומגורה. יש לעדכן את רופא העור אם אחד מהתסמינים מתפתח.

הזרקת בוטולינום

מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר טיפול זה בבתי השחי ומחקרים מסוימים מראים כי הוא עשוי להיות יעיל גם עבור אזורים אחרים בגוף. במהלך הטיפול רופא העור יזריק כמויות זעירות מאוד באזורים רבים של בתי השחי של המטופל. הזריקות חוסמות באופן זמני כימיקל בגוף הממריץ את פעולת בלוטות הזיעה. התהליך מלווה באי נוחות קלה, אך רוב המטופלים מדווחים על שיפור תוך ארבעה עד חמישה ימים. התוצאות נמשכות בין ארבעה לשישה חודשים ולפעמים אף יותר. לאחר חזרת התופעה, ניתן לגשת לטיפול חוזר.

תופעות לוואי: הנפוצה ביותר היא חולשת שריר זמנית, אשר יכולה להתרחש כאשר החומר מוזרק לידיים.

תרופות מרשם

חלק מהחולים מקבלים מרשם לתרופה המונעת מהם הזעה זמנית. התרופות מונעות את פעולת בלוטות הזיעה. ספורטאים, אנשים שעובדים באזור חם וכל מי שחי באקלים חם נדרשים לנקוט משנה זהירות בעת הטיפול, שכן הגוף לא יכול לקרר את עצמו.

תופעות לוואי אפשריות: יובש בפה ובעיניים, ראייה מטושטשת ופעימות לב לא תקינות. הסיכון לתופעות לוואי עולה עם מינון גבוה יותר. לפני נטילת התרופה, יש לדון עם רופא העור בסיכונים האישיים וביתרונות.

הסרת בלוטות זיעה

מתבצעת בעיקר כשמדובר בהזעת יתר בבית השחי. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ובמהלכו מסירים את בלוטות הזיעה מבית השחי במספר דרכים אפשריות:

• כריתה (חיתוך בלוטות הזיעה)
• שאיבת שומן (באמצעות יניקה)
• גירוד הבלוטות
• ניתוח לייזר

סימפטקטומיה

ניתוח המשמש בעיקר לטיפול בכפות הידיים. מדובר בפרוצדורה ארוכה המתבצעת בחדר ניתוח במהלכו המנתח מנסה לעצור את האותות העצביים שהגוף שולח לבלוטות הזיעה על ידי חיתוך או הרס של עצבים מסוימים. כדי למצוא את העצבים האלה, המנתח מכניס מצלמה זעירה לתוך החזה של המטופל – ממש מתחת לבית השחי. הריאה של החולה חייבת להתמוטט באופן זמני כדי שהמנתח יוכל לחתוך או להרוס את העצבים.

תופעות לוואי: כל הניתוחים נושאים סיכון מסוים. כאשר בלוטות הזיעה מוסרות מבית השחי, קיים סיכון לפתח זיהום. החולים יסבלו לזמן קצר מכאב וחבלות. קיימת גם אפשרות לתופעות לוואי קבועות, כמו אובדן תחושה בבית השחי והצטלקות. תופעות לוואי אפשריות מסימפטקטומיה כוללות פגיעה בעצבים הנעים בין המוח לעיניים, לחץ דם נמוך, פעימות לב לא סדירות וחוסר יכולת לסבול חום.

מכשיר רפואי ידני ההורס בלוטות זיעה

טיפול חדש שאושר על ידי ה־FDA. רופא העור ישתמש במכונה הפולטת אנרגיה אלקטרומגנטית והורסת את בלוטות הזיעה. ניתן להרוס את הבלוטות תוך טיפול אחד או שניים ואין סיכון שישובו. הטיפול מתבצע רק באזור בתי השחי, שכן יש באזור זה מספיק שומן כדי להגן על עצמו. שלא כמו טיפולים אחרים, אין הרבה מידע על טיפול זה עבור הזעת יתר ולכן אין לדעת כמה זמן התוצאות נמשכות ומהן תופעות הלוואי לטווח הארוך.

רופא עור מומחה יכול לאבחן את סוג הזעת היתר בה המטופל לוקה ולהמליץ על טיפול מתאים.