אל תדרכו על יבלות
ויראלי, מדבק ויכול להופיע אצל כל אחד ובכל מקום. יבלות הן גידולי עור בגודל ובצבע משתנה, עם מרקם מחוספס ואופי עקשן במיוחד. איך הן מופיעות, ולמה? ובעיקר – איך נפטרים מהן?
לא נעימות, לא ממש מזיקות ולא יותר מדי מציקות, אבל מאוד מדבקות. יבלות יכולות להופיע בכל מקום על הגוף, ובמיוחד על כפות הידיים, הרגליים והפנים. הן צומחות כאשר אחד מווירוסי הפפילומה האנושית (HPV) מזהם את השכבה העליונה של העור. כאשר ישנם חתכים או שפשופים על העור, הווירוס חודר בקלות רבה יותר ולכן התופעה נפוצה יותר אצל ילדים. יבלות נפוצות יותר גם במקומות שאותם מגלחים לעיתים תכופות, כמו אזור הזקן אצל גברים והרגליים אצל נשים. היבלות עשויות לנדוד מאזור אחד לאחר בגוף, וניתן לפתח יבלת לאחר מגע עם יבלת אחרת או אפילו עם חפץ שהיבלת נגעה בו. הן בדרך כלל בצבע בעור ובעלות מרקם קשיח, אבל עשויות גם להיות כהות יותר ושטוחות או חלקות למגע.
קיימים כמה סוגים של יבלות, ורופא העור יכול לזהות אותן בקלות. יבלות נפוצות, למשל, מתפתחות לרוב על האצבעות, סביב הציפורניים ועל גב הידיים. נפוצות יותר באזורים שבהם העור היה שבור, כלומר – אם אתם כוססים ציפורניים או תולשים את העור שליד הציפורן, יש סיכוי גדול יותר שתתפתח אצלכם יבלת. לפעמים יש ביבלות האלו נקודות שחורות שנראות כמו זרעים, והן בעלות מרקם גבשושי וגס. הווירוס הגורם להיווצרות היבלת יכול לנוע בקלות מהידיים אל הפנים ולכל מקום שבו אתם נוגעים.
יבלות כף הרגל, כשמן כן הן – צומחות כמעט תמיד על כפות הרגליים. הן יכולות להופיע בכמויות גדולות, לרוב הן שטוחות או צומחות פנימה (בשל ההליכה, שיוצרת לחץ) ולפעמים גורמות לכאב או לתחושה של אבן קטנה בנעל. לפעמים גם בהן מופיעות נקודות שחורות.
יבלות שטוחות מתפתחות על כל אזור בגוף. ילדים בדרך כלל מפתחים אותן על הפנים, ואצל גברים הן מתפתחות באזור הזקן. נשים נוטות לפתח אותן על הרגליים. יבלות אלה קטנות וחלקות יותר מיבלות אחרות ומופיעות בכמויות גדולות במיוחד. יבלות פיליפורמיות נראות כמו חוטים ארוכים או אצבעות דקות וצומחות מהר במיוחד. לעתים קרובות צומחות על הפנים: סביב הפה, העיניים והאף.
לחתוך, לשרוף או לקלף?
רופא עור יוכל להתבונן בנגע ולקבוע האם מדובר ביבלת. במקרים נדירים, תידרש ביופסיה כדי לוודא שאכן מדובר ביבלת ולא בנגע אחר. מתי מומלץ במיוחד לפנות לרופא עור?
- כאשר מתעורר החשד שלא מדובר ביבלת.
- היבלת מופיעה על הפנים או על איברי המין.
- צומחות על עורכם יבלות רבות.
- היבלות גורמות לכאב, גירוד, צריבה או דימום.
- המערכת החיסונית שלכם מוחלשת.
- אתם סובלים מסוכרת.
יבלות חולפות במקרים רבים ללא טיפול, בעיקר אצל ילדים. למבוגרים קשה יותר להיפטר מהן. חשוב לציין כי מהווירוס עצמו לא ניתן להיפטר, והיבלות עשויות לצמוח שוב באותו האזור או במקום אחר. הדרך הטובה ביותר להימנע מכך היא לטפל בהן ברגע שבו הן מופיעות.
סוגי טיפולים במקרים "קלים":
- קנתרידין: רופא העור "צובע" את היבלת בחומר הגורם להיווצרות שלפוחית מתחת לנגע. זהו טיפול יעיל ביותר שלרוב אינו משאיר כתמים או צלקות, אולם אינו מצוי בסל הבריאות.
- טיפול בקור: נפוץ ביותר ואינו מסב כאב רב. עשוי לגרום לכתמים כהים בגופם של אנשים בעלי עור כהה, ולפעמים יש לחזור על הטיפול.
- אלקטרו-כירורגיה וCurettage"": אלקטרו־כירורגיה (שריפה) היא טיפול טוב עבור יבלות נפוצות, יבלות פילפורם ויבלות כף הרגל. Curettage כרוך בהסרה (גירוד) של היבלת באמצעות סכין קטנה. שני ההליכים הללו משמשים לעתים קרובות יחדיו.
- כריתה של היבלת על ידי רופא עור.
יבלות עקשניות – דרכי טיפול:
- לייזר: אופציה עבור יבלות שלא הגיבו לטיפולים קודמים. הטיפול יעיל ביותר אולם יש באפשרותו להשאיר צלקות.
- קילוף כימי: "פילינג" רפואי באמצעות תרופות מרשם.
- בלאומיצין: רופא העור יזריק לכל יבלת תרופה אנטי־סרטנית הנקראת בלאומיצין. הזריקות עשויות לכאוב, ייתכנו תופעות לוואי כגון נשירת ציפורניים (במקרים של יבלות על האצבעות).
- אימונותרפיה: טיפול ביבלת על ידי שימוש במערכת החיסונית עצמה. מיושם כאשר היבלות אינן חולפות למרות טיפולים אחרים. סוג אחד של אימוניתרפיה כרוך במריחת כימיקל מסוים על היבלת תוך יצירת תגובה אלרגית קלה המסייעת להחלמת העור. סוג אחר של אימונותרפיה הוא הזרקה של חומר הנקרא "אינטרפרון" הממריץ את המערכת החיסונית ומשפר את יכולתו של הגוף להיאבק בנגיף הגורם ליבלת.
אפשר לטפל ביבלות גם בבית, באופן עצמאי. ישנן תרופות ללא מרשם, אבל חשוב לוודא שבאמת מדובר ביבלת ולא בנגע עור אחר כיוון שקיימים גידולים סרטניים שנראים כמו יבלות. הדרך הטובה ביותר לעצור את התפשטות היבלות היא מניעה: לא לשרוט אותן או לגרד, להקפיד לנעול כפכפים או נעליים מתאימות במקלחות ציבוריות, בחדרי הלבשה או בבריכות ובעיקר להיזהר, ולהימנע ממגע ביבלת של אדם אחר.